1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃
2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃
3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃
4 הביאני אל־בית היין ודגלו עלי אהבה׃
5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי־חולת אהבה אני׃
6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃
7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם־תעירו ׀ ואם־תעוררו את־האהבה עד שתחפץ׃ ס
8 קול דודי הנה־זה בא מדלג על־ההרים מקפץ על־הגבעות׃
9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה־זה עומד אחר כתלנו משגיח מן־החלנות מציץ מן־החרכים׃
10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי־לך׃
11 כי־הנה [הסתו כ] (הסתיו ק) עבר הגשם חלף הלך לו׃
12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃
13 התאנה חנטה פגיה והגפנים ׀ סמדר נתנו ריח קומי [לכי כ] (לך ק) רעיתי יפתי ולכי־לך׃ ס
14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את־מראיך השמיעיני את־קולך כי־קולך ערב ומראיך נאוה׃ ס
15 אחזו־לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃
16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃
17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה־לך דודי לצבי או לעפר האילים על־הרי בתר׃ ס